היריון הוא מצב פיסי שיש לו השפעה על כל מערכות הגוף: מערכת הלב וכלי הדם, הכליות, העור, המערכת האנדוקרינית (הבלוטות וההורמונים), מערכת העיכול, המוח ומערכת העצבים.
אמנם, הריון – כאשר מדובר בהריון תקין – הוא לא מחלה, אך עדיין, אישה הרה מתמודדת עם מגוון תופעות פיסיולוגיות, שרובן אינן אופייניות בשגרה.
ככל שההיריון מתקדם, העובר גדל ושריר הרחם גדל בהתאם, על מנת להכיל את העובר ולספק את צרכיו.
מאחר והרחם הוא אחד מהאיברים הנמצאים בתוך חלל הבטן, הרי שגודלו בא על חשבון המקום שנשאר לשאר האיברים וככל שהוא גדל – כך הוא לוחץ יותר על איברים אחרים, ביניהם – שלפוחית השתן.
לחץ על שלפוחית השתן, בד בבד עם עליית כמות הנוזלים הכללית בגוף האישה ההרה, גורמים לתופעות כמו ריצה תכופה לשירותים, או דליפת שתן בהריון שכן, השלפוחית, שבזמנים רגילים מסוגלת להכיל כמות מסוימת של נוזלים, נתונה תחת לחץ ה”מדרבן” אותה להיפטר מהנוזלים שבתוכה.
זיהום בדרכי השתן עלול אף הוא לגרום לבריחת שתן, כמו שקורה לפעמים ללא היריון וכך גם השילוב של הלחץ המופעל על השלפוחית על-ידי הרחם יחד עם עלייה בלחץ התוך בטני, כמו שקורה בזמן מאמץ ביציאה בשירותים, או בזמן שיעול. מסיבה זו, בריחת שתן בהריון בהתעטשות למשל, היא לא תופעה נדירה.
לצד זאת, ככל שההיריון מתקדם אל סופו לקראת הלידה, כך גובר הסיכוי גם לירידת מים. אם כך, כיצד ניתן לדעת האם מדובר במצב של ירידת מים או בריחת שתן?
מצבים אופייניים וסימנים לבריחת שתן ולירידת מים
בריחת שתן בהריון נגרמת מהסיבות שפורטו קודם. לעומתה, ירידת מים מופעלת על ידי מנגנונים אחרים לגמרי.
במצב תקין, ירידת מים מתרחשת בסוף ההיריון ולפני הלידה. לעיתים היא סמוכה להתחלת הצירים, אך לא בהכרח. בהרבה מקרים ירידת מים יכולה להתרחש שעות רבות ואף ימים לפני תחילת הצירים.
במצבים אחרים, ירידת מים עלולה לקרות עקב זיהום או בעיה רפואית אחרת – אז היא תיתכן גם בשלבים מוקדמים יותר של ההיריון.
כאן המקום להדגיש, כי בכל מקרה בו יש דליפת נוזלים, ולא משנה מה הסיבה – חשוב לפנות לאבחון וטיפול רפואי ללא דיחוי.
כל הסימנים המבדילים בין בריחת שתן לבין ירידת מים הם נפוצים אך אינם חד משמעיים ואין לקחת סיכון מיותר.
חשוב להבין, שכאשר מדובר בירידת מים, המשמעות היא שהקרומים המחזיקים את מי השפיר פקעו ולכן, הרחם והעובר כבר אינם מוגנים כמקודם והם חשופים יותר לזיהומים. זהו מצב שדורש ניטור ומעקב רפואי.
אז איך מבדילים בין בריחת שתן לבין ירידת מים?
- טפטוף לעומת שטף
במקרים רבים, בריחת שתן מתבטאת בזרזיף נוזלים חלש וממושך יחסית בהשוואה לירידת מים אופיינית, המופיעה בצורת שטף חזק ומהיר.
עם זאת, יתכנו מקרים הפוכים של בריחת שתן חזקה ואינטנסיבית יותר, או של פגיעה בקרומי השפיר הגורמת לדליפת מי שפיר מתונה ואיטית יותר. כל מקרה לגופו.
- ריח
לשתן יש ריח מאד אופייני שקל לזהותו. למי שפיר אין ריח כזה. יש נשים המתארות את ריחם כדומה לזה של נוזל הזרע הגברי ויש הטוענות שאינן מבחינות בריח מיוחד.
- צבע
צבעו של שתן במצב בריא הוא שקוף-צהבהב ולעיתים צהוב כהה יותר (אם לא מקפידים לשתות מספיק). מי השפיר במצב תקין הם שקופים ונטולי צבע.
יש מקרים בהם מי שפיר יכולים להיות ירקרקים, חומים, או אדמדמים (דמיים) – על כך חשוב לדווח לצוות הרפואי, מאחר ויש לכך השלכות רפואיות שונות.
בריחת שתן בהריון – חודש תשיעי, או שליש ראשון?
הגורמים שפורטו עד כה מסבירים מדוע התופעה תיתכן בכל שלב של ההיריון, החל מהשליש הראשון ועד לאחרון.
באופן דומה, בריחת שתן יכולה לקרות בכל הריון, ללא קשר למספר ההריונות שעברה האישה, כך שניתן למצוא נשים הסובלות מהתופעה של בריחת שתן בהריון ראשון לעומת כאלו שיחוו בריחת שתן בהריון שני, שלישי, או לא יחוו אותה כלל.
עם זאת, אצל אישה בריאה יש שני גורמים פיסיולוגיים טבעיים, המגבירים סיכוי לבריחת שתן:
- היחלשות שרירי רצפת האגן
עם הגיל, רקמת השריר המחזיקה את רצפת האגן נחלשת ומאבדת מגמישותה. מסיבה זו, בריחת שתן נפוצה יותר אצל נשים מבוגרות.
שרירי רצפת האגן עלולים להיחלש גם כתוצאה מהריונות מרובים, המפעילים לחץ על כל חלל הבטן ולכן, אצל נשים שעברו הרבה הריונות רואים את התופעה יותר.
ניתן לשפר את המצב באמצעות תרגילי קיגל לחיזוק רצפת האגן.
- מידת הלחץ על שלפוחית השתן
ככל שהעובר והרחם גדלים – כך הם דוחקים את השלפוחית יותר ויותר. לכן, הסיכוי לבריחת שתן עולה ככל שההיריון מתקדם.
המקום לכל מוצרי ההיגיינה האישית – רותם מוצרי ספיגה
אנחנו ב”רותם מוצרי ספיגה” יכולים לסייע לך להתמודד עם בריחת שתן במשך כל תקופת ההיריון באמצעות מוצרים ייעודיים עם דרגות ספיגה שונות.
נשמח לענות על כל שאלה ולייעץ בבחירת המוצר המתאים לך.
מוזמנת ליצור קשר ב:
טלפון: 050-736-8485
אימייל: rotemacoca@gmail.com
בטופס הפנייה בעמוד “צור קשר” באתר