להישאר לבד – לא מתוך בחירה

ביקרתי אישה מיוחדת בביתה, אישה צנועה, שקטה, חביבה שהתאלמנה לאחרונה. קשה לה הלבד, בן הזוג היה כל עולמה, הוא לא יחזור.

אף אחד לא חשב שמותו של אב המשפחה יהיה קרוב כל כך.

בת הזוג, האישה, הרעייה, האמא בבית, נכנסים אליה הילדים, בני המשפחה, חברות ומכרות, מדברים איתה, עוזרים במה שניתן, אך שום דבר לא מצליח למלא את החלל הריק שהותיר בן הזוג.

דיברנו שהחודש תכף נגמר, שנה חדשה בפתח.

העליתי את האפשרות של הליכה למועדון יום לקשיש.

במועדונים מגוון רחב של פעילויות: יצירה, ספורט, סרטים, הרצאות ועוד…

כמובן מותאם לגיל השלישי, והדבר החשוב זו החברה, להיות במחיצת אנשים נוספים.

בנוסף, אוכלים ארוחת צהריים יחד עם אנשים נוספים, זה נותן מענה לחברה לפחות חצי מהיום, יושבים יחדיו, מפטפטים, מעבירים חוויות.

לא פשוט להישאר לבד אחרי שנים רבות של זוגיות.

מרגישים עצב, בדידות, שהעולם חרב.

מה שעוזר להפיג את העצב גם אם לזמן מה, זה ביקור של הילדים, נכדים, קרובי המשפחה, חברים וחברות.

אל תשארו לבד, תתכננו לכם את הזמן, היעזרו בבני משפחה, חברים וחברות קרובים, אנשי מקצוע שמטפלים בגיל השלישי.

ככל שתהיו עסוקים תרגישו טוב יותר.